#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה עונין אמן על ברכת עצמו בברכת בונה ירושלים?	"מפני שהוא סיום ברכות דאורייתא [ואפי&#x27; אם לא אכל כשיעור שביעה מפני לא פלוג (פמ&quot;ג מש&quot;ז סי&#x27; נ&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב דרשו)]"	סימן קפח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם טוב לומר אמן בקול או בלחש?	"בגמ&#x27; ברכות (מ&quot;ה ע&quot;ב) משמע דבעצם טוב לאומרה בלחש כדי שלא יזלזל בברכה רביעית אבל כדי שישמעו הפועלים ויחזרו למלאכה מותר בקול, ולפיכך פסק המחבר דבזה&quot;ז יאמרה בלחש, אכן הדרכ&quot;מ מיישב המנהג העולם שלא להקפיד בזה מפני ב&#x27; טעמים, אחד דרק בזמנם שהפועלים לא אמרו ברכה רביעית ממילא איכא חשש זלזול אבל בזה&quot;ז כולנו מברכים אף ברכה רביעית ליכא חשש זלזול, ועוד דוקא כשמברך לבדו ואין עונין אמן אחר ברכתו אמרינן לברך בלחש אבל כשמברכין בזימון ואחרים עונים אמן עמו אינו ניכר כ&quot;כ כשהוא עונה בקול, ונפק&quot;מ בין הטעמים יהיה כשמברך ביחידות, ולמעשה כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק ב&#x27;) דנוהגין לענות בקול אפי&#x27; ביחידות, אבל הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ג&#x27;) כתב דיותר נכון לדקדק לענותה בלחש כדינא דגמ&#x27;."	סימן קפח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך להפסיק בין ירושלים לאמן?	"כתב הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק א&#x27;) דיש להמתין קצת כדי שלא יהא נראה כמלת אמן סיום הברכה, אבל לא ימתין יותר מכדי דיבור (מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;)"	סימן קפח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול להזכיר מלכות שמים בברכת בונה ירושלים?	"איתא בגמ&#x27; דלאו אורח ארעא שלא להזכיר מלכות שמים בברכת בונה ירושלים, ומצד שני כתבו הראשונים דאין להשוות מלכות שמים עם מלך בשר ודם ואינו ראוי להזכיר מלכות שמים באותה ברכה [ואפי&#x27; אם אינו ביחד ממש מ&quot;מ חדא ברכה היא (מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;)], על כן תקנו לומר מלכות בברכת הטוב והמטיב"	סימן קפח סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה עושין להשלים המלכות שמים שלא מזכירין?	"מזכירין מלכות שמים ג&#x27; פעמים בברכה רביעית בשביל ברכת בונה ירושלים ועל הארץ [וכתב הב&quot;י דכיון דעולים להזכרת מלכות דשאר ברכות ראוי שיהיו בלא תוספת ומגרעת כדי שיהיה ניכר דשלש הזכרות הם של מלכות שמים]"	סימן קפח סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם טוב לומר &quot;מלך&quot; בסוף יעלה ויבא?	"כתב הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ג&#x27;) בשם הראבי&quot;ה דאין לומר מלך ביעלה ויבא בבהמ&quot;ז, אבל מסיים הרמ&quot;א דלא ראיתי נוהגין כן, וביארו הט&quot;ז (ס&quot;ק ב&#x27;) והמג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) דכיון דהוא מילתא בפני עצמה אין למחות ביד הנוהגין להזכירה (מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;) {אבל משמע דעדיף שלא לאומרה}, אבל הערך לחם להמריק&quot;ש כתב דאם אינו אומר מלך נראה כדוחה זה מפני זה ח&quot;ו, ולכו&quot;ע בר&quot;ה יש לאומרה (מטה אפרים סי&#x27; תקפ&quot;ג אלף למטה ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב דרשו)"	סימן קפח סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד 1) מתחילין 2) מסיימין, ברכת בונה ירושלים?	"1) הרי&quot;ף משמע דבחול יכול לומר רחם או נחמנו אבל בשבת יש להתחיל דוקא בנחמנו דאינו לשון תחנונים [וכ&quot;כ מקצת ראשונים (עי&#x27; שעה&quot;צ ס&quot;ק ז&#x27;)], אבל רוב ראשונים (תוס&#x27;, רא&quot;ש, רמב&quot;ם) חולקים עליו וס&quot;ל דאפי&#x27; בשבת מותר לומר רחם דשניהם הוו לשון תחנונים, ועוד אין להקפיד כלל בזה דהרי מבואר בהירושלמי דשבת מותר לומר תחנונים אם הוא טופס הברכה, וכן פסק השו&quot;ע דיכול לומר רחם או נחמנו בין בחול בין בשבת (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;), אכן הגר&quot;א פסק כהרי&quot;ף דבחול יאמר רחם ובשבת יאמר נחמנו (מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;) 2) הרי&quot;ף היה מסיים מנחם עמו ישראל בבנין ירושלים, והקשה עליו רבינו אפרים הרי אין חותמין בשנים, ותי&#x27; הרא&quot;ש דע&quot;י הבי&quot;ת הוא ענין אחד ור&quot;ל שינחם עמו ע&quot;י הבנין, והרבינו יונה הקשה דגם זה נחשב כשנים כדאשכחן בברכת הביננו דאמרינן וישמחו צדיקים בבנין עירך, ותי&#x27; הב&quot;י דלברכת הביננו סגי לרמז לשתי ברכות. ומ&quot;מ הר&quot;י היה חותם מנחם ציון בבנין ירושלים דהוא ממש ענין אחד דציון הוא ירושלים (טור), והרא&quot;ה ס&quot;ל דבשבת יחתום במנחם ציון ובחול יחתום בבונה ירושלים (שעה&quot;צ ס&quot;ק ז&#x27;), ולמעשה פסק השו&quot;ע דיכול לחתום בונה ירושלים או מנחם ציון בבנין ירושלים [וכפשוטו א&quot;צ לדקדק לחתום כעין הפתיחה, אמנם יש מחמירים דאם פתח ברחם לא יחתום במנחם ציון אלא בבונה ירושלים (מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;)]"	סימן קפח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לומר כל הרחמן בשבת?	"השיבולי הלקט הוכיח מהירושלמי דמותר מידי דהוי טופס ברכות, אבל הב&quot;י מחלק דהרחמן הוי הוספה שנהגו להוסיף ולא מקרי טופס ברכות, והדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ג&#x27;) הביא דהאו&quot;ז ס&quot;ל כהשבולי הלקט דמותר, וכן פסק המ&quot;ב (ס&quot;ק ט&#x27;)"	סימן קפח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם חותמים בונה ברחמיו ירושלים?	"המרדכי הביא ממהר&quot;ם מרוטנבורק דהיה חותם ברחמיו, אבל הכל בו והאורחות חיים השיגו עליו דלא תבנה ירושלים אלא במשפט כדכתיב ציון במשפט תפדה, ומ&quot;מ אשכחן נמי בנין הבית ברחמים כדכתיב שבתי לירושלים ברחמים, והדרכ&quot;מ (ס&quot;ק א&#x27;) מיישב המהר&quot;ם דציון במשפט תפדה ר&quot;ל אם ישראל ישפטו דין אמת בין איש לחבירו אז תפדה ציון, ועוד כתב העטרת זקנים דיש לחתום ברחמים מאחר שהתחיל ברחם דהוי חתימה מעין פתיחה [ולפי&quot;ז ניחא למה אין אומרים ברחמיו בהחתימה בשמ&quot;ע דהתם התיבה ראשונה אינו רחם (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ב&#x27;)] (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א) וכן נוהגין לאומרה (ערוה&quot;ש שם) והגר&quot;א במעשה רב (אות פ&quot;ז) לא היה אומרה, ולכו&quot;ע אינו מעכב (ב&quot;י, מ&quot;ב שם) [והמג&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;) הביא נוסח בונה ירושלים ברחמים, ועוד הביא נוסח ברוך ה&#x27; אלקי דוד ובונה ירושלים]"	סימן קפח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לומר בונה ירושלים בשבת?	"אע&quot;פ שאין בנין ביהמ&quot;ק דוחה שבת מ&quot;מ מותר לומר בונה ירושלים ולא ותבנה ירושלים מפני ב&#x27; טעמים, אחד מפני שכתב רש&quot;י בסוכה (מ&quot;א ע&quot;א) דבית שלישי יבא מן השמים {ועי&#x27; מש&quot;כ בעירובין לגבי בעתה אחישנה}, ועוד מפני שהוא טופס הברכה (מג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;, מחה&quot;ש)"	סימן קפח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו ההזכרה 1) בשבת 2) בר&quot;ח ובחוה&quot;מ?	1) מזכירין רצה והחליצנו [לשון זרזנו] 2) מזכירין יעלה ויבא	סימן קפח סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה ברכה מזכירין?	"בברכת בונה ירושלים דהם בקשת רחמים, ולא בברכת על הארץ דהיא ברכת הודאה, והיא לעיכובא (מג&quot;א ס,ק ה&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב) "	סימן קפח סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כשחל ר&quot;ח בשבת, למה לא מזכירין של שבת ביעלה ויבא?	"הרי כבר הזכיריהו ברצה, והא דמזכירין של שבת במוסף היינו מפני שחותמים בשל שבת ועדיין לא סיים מילתא דשבתא (מג&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד)"	סימן קפח סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הסדר ברצה ויעלה ויבא?	יזכיר רצה תחילה מפני תדיר [אבל אם החליף יצא] (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג), והא דמזכירין על הנסים תחילה היינו משום שהוא בברכת הודאה (ב&quot;י)	סימן קפח סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם טעה והתחיל יעלה ויבא לפני רצה?	"השאג&quot;א (סי&#x27; כ&#x27;) ס&quot;ל דצריך לפסוק ויקדים רצה, אבל רוב הפוסקים סוברים דיגמור יעלה ויבא ואח&quot;כ יאמר רצה "	סימן קפח סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם טעה ואמר רצה בימי החול?	"{נראה דתלוי במש&quot;כ לעיל ס&quot;ס ק&quot;ח דכיון דהוא שקר צריך לחזור לתחילת הברכה, ומה שרצה הקצות השולחן (סי&#x27; מ&quot;ז בדה&quot;ש ס&quot;ק כ&quot;ה) לחלק דבהמ&quot;ז קל טפי דאם שח במזיד א&quot;צ לחזור לראש, אינו דומה דהיינו בשיחה בעלמא אבל לגבי הזכרה של שקר שניהם שוין}"	סימן קפח סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"במח&#x27; בין ת&quot;ק וחכמים, איך קיי&quot;ל?"	"המעדני מלך (ספ&quot;ב דנדה) כתב ע&quot;פ הרא&quot;ש בפסחים דהת&quot;ק עדיף, אבל יש סתירה מרא&quot;ש בב&quot;מ דמשמע דחכמים עדיפי, אלא ביאר המג&quot;א (ס&quot;ק ה&#x27;) דכל מקום שמחלוקת החכמים בצדו קיי&quot;ל כחכמים אבל בפסחים אין המחלוקת שנויה בצדו רק אחר כמה משניות לכן מקרי סתם גמור ות&quot;ק עדיף."	סימן קפח סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בבהמ&quot;ז שלא כסדרן?	"כתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ט&#x27;) דאינו מעכב דהרי הגמ&#x27; במגילה (י&quot;ז ע&quot;א) לא הזכיר אלא מגילה, הלל, ק&quot;ש, ותפילה. ועוד ראיה דדרשינן בברכות (מ&quot;ח ע&quot;ב) וברכת זו ברכת הזן, את ה&#x27; אלקיך זו ברכת זימון, והוא שלא כסדרן ללמד דאין הסדר מעכב, וכן נקט הגר&quot;ז (סי&#x27; קפ&quot;ג סעי&#x27; י&quot;א), וההתעוררות תשובה (ח&quot;א סי&#x27; פ&quot;ח), וכן מצדד הפמ&quot;ג (סי&#x27; קצ&quot;ד א&quot;א ס&quot;ק א&#x27;) אלא דהוסיף דהטוה&quot;מ צריך להיות באחרונה, ודלא כהדבר שמואל (שמובא בבאה&quot;ט סי&#x27; קצ&quot;ד ס&quot;ק ב&#x27;) דס&quot;ל דהסדר מעכב (מאיר עוז עמ&#x27; 21) "	סימן קפח סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	השוכח להזכיר 1) של שבת 2) של יו&quot;ט 3) של שבת ויו&quot;ט, ונזכר אחר שחתם בונה ירושלים, מה יברך?	1) בא&quot;י אמ&quot;ה אשר נתן שבתות למנוחה לעמו ישראל באהבה לאות ולברית בא&quot;י מקדש השבת 2) בא&quot;י אמ&quot;ה אשר נתן ימים טובים לעמו ישראל לששון ולשמחה את יום חג פלוני הזה בא&quot;י מקדש ישראל והזמנים 3) בא&quot;י אמ&quot;ה אשר נתן שבתות למנוחה לעמו ישראל באהבה לאות ולברית וימים טובים לששון ולשמחה את יום חג פלוני הזה בא&quot;י מקדש השבת וישראל והזמנים	סימן קפח סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע אין אומרים באהבה ביו&quot;ט?	"ביאר הלבוש מפני שכפה עליהם הר כגיגית משא&quot;כ שבת קבלו מעצמם במרה (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;)"	סימן קפח סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אומרים &quot;אשר נתן&quot; או &quot;שנתן&quot;?	"אין חילוק ביניהם (מאמר מרדכי ס&quot;ק ט&#x27;)"	סימן קפח סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם ברכות אלו בשם ומלכות?	"הראב&quot;ד ס&quot;ל דאין להם שם ומלכות דומיא דברכת הזימון אע&quot;פ שהוא מדאורייתא, אבל קיי&quot;ל כהפסקי רי&quot;ד ורבינו יונה דמברכין בשם ומלכות (טור) [ורבינו יונה ס&quot;ל דחותמת נמי בשם ומלכות אבל קיי&quot;ל דחותמין רק בשם ולא במלכות], דאילו הזכירם במקומם יהיו בכלל הברכות הפותחות בברוך ומסיים בברוך (ב&quot;י, ביה&quot;ל ד&quot;ה אומר) [ומש&quot;ה ברכות אלו פותחים וחותמים בברוך אע&quot;פ שהם קצרות (ערוה&quot;ש סעי&#x27; י&quot;א)]"	סימן קפח סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה לא אמרינן דברכה זו נחשב כברכה הסמוכה לחברתה?	"תי&#x27; הרא&quot;ש כיון שהיא מדרבנן כמו הטוב והמטיב, ועוד מפני שאינה אלא אקראי בעלמא (ב&quot;י)"	סימן קפח סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שאינו יודע נוסח הברכה 1) כ&quot;כ 2) כלל?	"1) יאמר ההתחלה והסיום הברכה 2) כתב הט&quot;ז (ס&quot;ק ד&#x27;) דהוא צריך לחזור לראש (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז), ותמה הביה&quot;ל (ד&quot;ה שנתן) למה לא שייך כאן הראבי&quot;ה דס&quot;ל דיכול להזכיר ההזכרה מיד אחר הברכה, וכ&quot;ת דשאני הכא דהוא כבר נגמר בהמ&quot;ז, זה אינו דהרי הראשונים מביאין ראיה מכאן דכמו שיכול לברך ברכת אשר נתן וכו&#x27; מיד אחר הברכה ה&quot;ה דיכול להזכיר ההזכרה מיד אחר הברכה, אולם אין הדין דראבי&quot;ה מוסכם לכל, והביה&quot;ל מסיים צ&quot;ע למעשה, והערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ד) ביאר הענין דעדיף לברך ברכה אבל בתפילה א&quot;א להם לתקן להוסיף עוד ברכה על שמ&quot;ע ולכן הסתפקו בההזכרה לבד מיד אחר הברכה, ועוד י&quot;ל דבהמ&quot;ז מרומז בפסוק &quot;וברכת&quot; ומש&quot;ה לא חששו לחשש ברכה לבטלה [וזהו הטעמים שלא תקנו לומר רצה גרידא אחר ברכת בונה ירושלים]"	סימן קפח סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שכח הזכרות אלו לגמרי 1) באיש 2) באשה?	1) צריך לחזור לראש כיון דמחויב לאכול פת 2) רע&quot;א ס&quot;ל ביו&quot;ט האיסור תענית הוא מעונג והוא מצות עשה שהזמן גרמא דנשים פטורות ממנו, ורק בליל ראשון דפסח דהן מחויבות לאכול מצה וכן בשבת דהן מחויבות במצות עשה דבשבת צריכות לחזור	סימן קפח סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שמסופק אם הזכיר רצה?	"הלחם חמודות ס&quot;ל דדוקא בתפילה אמרינן דמספק חוזר ומתפלל ולא בבהמ&quot;ז דהלואי שיתפלל אדם כל היום, אבל השעה&quot;צ (ס&quot;ק י&quot;ב) השיג עליו דהאי מימרא נאמר בשם ר&quot;א ולית ליה הכלל הלואי שיתפלל אדם כל היום אלא ש&quot;מ דאזלינן בתר הרגלו וצריך לחזור אפי&#x27; בבהמ&quot;ז (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז) {אכן שמעתי מהגר&quot;מ היינעמאן שליט&quot;א והרב עזריאל בראון שליט&quot;א דדוקא אם הוא רגיל לאכול לכל הפחות ד&#x27; פעמים בשבוע פת, אז אמרינן דהוא רגיל יותר שלא להזכיר רצה}"	סימן קפח סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בר&quot;ה, 1) לגבי נוסח הברכה 2) אם שכח יעלה ויבא לגמרי?	"1) בא&quot;י אמ&quot;ה אשר נתן ימים טובים לעמו ישראל את יום הזכרון הזה בא&quot;י מקדש ישראל ויום הזכרון [זהו שיטת הכנה&quot;ג, ודלא כהמג&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27;) דס&quot;ל דעדיף שלא לחתום (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ט) דיש כאן ג&#x27; טעמים לחתום, א&#x27; יש סוברים דאסור להתענות, ב&#x27; יש סוברים דחותמין משום דר&quot;ה הוא יו&quot;ט גמור, ג&#x27; יש סוברים דחותמין אפי&#x27; בר&quot;ח (עי&#x27; שעה&quot;צ ס&quot;ק ט&quot;ו)] 2) המג&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27;) ס&quot;ל דאינו חוזר מחמת ההיתר להתענות, והא&quot;ר סל דצריך לחזור לראש (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ט) {ונראה דספק ברכות להקל ואינו חוזר}, וזהו ביום אבל בלילה לכו&quot;ע יש איסור תענית וצריך לחזור, ועי&#x27; בשש&quot;כ (פנ&quot;ז הע&#x27; כ&quot;ג) דהביא מרשז&quot;א דבתחילה רצה לומר דא&quot;צ לחזור בליל ראשון משום סברת רב אבלי דאין מקדשין את החודש בלילה (מובא בסי&#x27; תרפ&quot;ב), ואע&quot;פ שהשעה&quot;צ (שם) חולק עליו היינו רק מפני שלא התפלל תפילה של חול ובנד&quot;ד בבהמ&quot;ז לא שייך טעם זה, אבל אח&quot;כ חזר ואמר רשז&quot;א דלפי ישוב של הבית שלמה והאג&quot;מ בשיטת רב אבלי נמצאת דודאי הוי יו&quot;ט אפי&#x27; בלילה אלא דליכא משפט עד הבקר ועל כן א&quot;צ לחזור כשאמר הקל הקדוש אבל לגבי יעלה ויבא מסתבר דצריך לחזור ולברך בהמ&quot;ז"	סימן קפח סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ביוה&quot;כ, 1) לגבי הברכה 2) אם שכח יעלה ויבא לגמרי?	"1) המג&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27;) ס&quot;ל דצריך לברך בא&quot;י אמ&quot;ה אשר נתן ימים קדושים לישראל את יום הכיפורים בלא חתימה, אבל המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ט) מצדד דלא תקנו ברכה כלל 2) פשוט דאינו חוזר (מג&quot;א שם, מ&quot;ב שם)"	סימן קפח סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ביוה&quot;כ בברכת מעין שלש?	"ידוע היסוד מהגר&quot;ח מבריסק דההזכרות במעין שלש הם במקום הברכות אשר נתן וכו&#x27;, ולגבי יוה&quot;כ רשז&quot;א (שש&quot;כ פל&quot;ט הע&#x27; ק&quot;י) ס&quot;ל דיש להזכירה כיון שהוא ספק {אכן, המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ט) כתב דיותר מסתבר דלא תקנו ברכה כלל ביוה&quot;כ ואינו ספק השקול, ולפי&quot;ז אין להזכיר מעין המאורע במעין שלש (וכן שמעתי מהגרי&quot;א פארכהייעמר שליט&quot;א)} "	סימן קפח סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשנזכר אחר שאמר 1) ברוך אתה (דבונה ירושלים) 2) בא&quot;י (דבונה ירושלים) 3) בא&quot;י בונה 4) בא&quot;ה אמ&quot;ה (דהטוב והמטיב) 5) הקל?	"1) חוזר לרצה 2) יאמר למדני חוקיך (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ב, בן איש חי חוקת אות כ&#x27;) כדי שלא יצטריך לומר הברכה (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ח) {ונראה דלפי&quot;ז אפי&#x27; בר&quot;ח דאין יעו&quot;י מעכב עדיין עדיף לומר למדני חוקיך כדי שלא יצטריך לומר הברכה, ואינו דומה לתפילת ערבית דלאחר שאמר שם השם לא יאמר למדני חוקיך אלא ימשיך המחזיר שכינתו לציון} 3) השעה&quot;צ (ס&quot;ק י&quot;ח) הביא דרשות מהר&quot;ש דיכול לחזור לרצה אע&quot;פ שעושה ברכה לבטלה, אבל מסיים וצ&quot;ע למעשה {והוא תמוה דלמה יעשה ברכה לבטלה אם אפשר לברך אשר נתן וכו&#x27; שלא לבטלה} 4) החיי&quot;א ס&quot;ל דיכול לסיים אשר נתן וכו&#x27; (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ג), אבל הביה&quot;ל (ד&quot;ה עד) מתמיה עליו דהרבה סוברים דהכל תלוי בהיסח הדעת והוא כבר הסיח דעתו, ומסיים צע&quot;ג [ואפ&quot;ה קיי&quot;ל כהחיי&quot;א (רשז&quot;א, אור לציון, מ&quot;ב דרשו)], ותי&#x27; הגרא&quot;י סורשר שליט&quot;א שהחיי&quot;א ס&quot;ל דלאחר שתקנו חז&quot;ל לומר ברכה זו נמצאת דעדיין לא הסיח דעתו כל זמן שיכול להפכו לאותה ברכה 5) צריך לחזור לראש "	סימן קפח סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה צריך לחזור לראש כשהתחיל הקל, הרי ברכת הטוה&quot;מ דומה לאמירת תחנונים?	"ביאר הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ח&#x27;) דאמנם זהו סברת הראב&quot;ד ורבינו יונה דס&quot;ל דא&quot;צ לחזור לראש אלא לברכת בונה ירושלים דעדיין יש לו תחנונים, אבל הרא&quot;ש מחדש דצריך לחזור לראש מפני דכל ג&#x27; ברכות נחשבות כאחת [דומיא דג&#x27; ברכות אחרונות דצריך לחזור לרצה], ורש&quot;י ס&quot;ל דאינו דומה לתחנונים דאין כאן עקירת רגלים, והביה&quot;ל (ד&quot;ה לראש) הביא סברת הרא&quot;ה דאינו דומה לתחנונים דכאן הפסיק באמן {וצ&quot;ב דשים שלום יש נמי הפסק באמן לספרדים}, ולמעשה אע&quot;פ שהמג&quot;א (ס&quot;ק ח&#x27;) הביא סברת הרא&quot;ש דכולם חשובות כאחת, מ&quot;מ הביה&quot;ל לא ניחא ליה בזה דרוב ראשונים לא ס&quot;ל כהאי סברא, אלא פי&#x27; במ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ד) הטעם כרש&quot;י דהוי כאילו עקר את רגליו."	סימן קפח סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשטעה בברכה רביעית?	"פשוט דרק חוזר לתחילת הטוב והמטיב (מג&quot;א ס&quot;ק ח&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ד)"	סימן קפח סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שנרדם באמצע בהמ&quot;ז?	"צריך לחזור עד שיודע שודאי אמר ברכה זה (שע&quot;ת ס&quot;ק ג., ביה&quot;ל ד&quot;ה לחזור) {ואינו דומה למח&#x27; חיי&quot;א וקה&quot;י בשמ&quot;ע, דבהמ&quot;ז שאני דהוא מדאורייתא}"	סימן קפח סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הנוסח הברכה בר&quot;ח?	"בא&quot;י אמ&quot;ה אשר נתן ראשי חדשים לעמו ישראל לזכרון [בשם ומלכות (ביה&quot;ל ד&quot;ה אומר), ויש סתירה בערוה&quot;ש דכאן (סעי&#x27; ט&quot;ז) כתב בלא שם אבל לקמן (תכ&quot;ד סעי&#x27; א&#x27;) כתב בשם]"	סימן קפח סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מזכירין בה שמחה?	"הגמ&#x27; מסתפק אם יש שמחה בר&quot;ח, ומספק אין אומרים שמחה (טור)"	סימן קפח סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם חותמים בה?	"הגמ&#x27; מסתפק ג&quot;כ בזה, הרא&quot;ש פסק לחתום, אבל הרי&quot;ף והרמב&quot;ם ס&quot;ל דאין לחתום, וכן קיי&quot;ל, והוסיף הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ז&#x27;) דאין חותמין משום ספק ברכות להקל {וצ&quot;ב דא&quot;כ יחתום בלא שם כדאשכחן במודים דרבנן ובורא נפשות, ועוד קשה דאם אין חותמין הוי ספק משנה ממטבע שטבעו חכמים, ותלוי במח&#x27; בין הרמב&quot;ן ורשב&quot;א המובא במ&quot;ב לעיל (ס&quot;ס קפ&quot;ו)}"	סימן קפח סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ליל ר&quot;ח?	"אע&quot;פ שאין מחזירין בתפילה, מ&quot;מ מברך אשר נתן וכו&#x27; (טור, ביה&quot;ל ד&quot;ה בין)"	סימן קפח סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שכח יעלה ויבא לגמרי בר&quot;ח?	"כיון שא&quot;צ לאכול פת א&quot;צ לחזור לראש, וכתב הרמ&quot;א דאין להזכירה בתוך ההרחמן משום שיש בו הזכרות שמות, ותמה עליו המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;א) הרי אין זה ברכה לבטלה, ותי&#x27; הבגדי ישע (מובא בביה&quot;ל ד&quot;ה ואין) כיון דכוונתו לצאת בו חיוב ברכה ואומרו דרך חובה ולא בקשה הוי כברכה לבטלה וכמ&quot;ש דאינו יכול לומר בריך רחמנא מלכא דעלמא מריה דהאי פיתא כשיש לו ספק ברכות, וכן בספק זימון דעשרה אינו מברך דהוי לשם ברכה [והקשה עליו רשז&quot;א משעה&quot;צ לקמן (סי&#x27; תרי&quot;ח ס&quot;ק כ&quot;א) דמספק חולה מזכיר יעלה ויבא בבהמ&quot;ז דהוי רק בקשה בעלמא ולית ביה חשש ברכה לבטלה {וי&quot;ל דהתם שאני שהוא בכלל ברכת רחם וא&quot;כ ודאי לא נחשב ברכה לבטלה בפנ&quot;ע}], והא&quot;א מבוטשאטש ביאר הרמ&quot;א דכיון דיש עמי הארץ דאין מכוונין בשמות הרי הם מזכירין השמות לבטלה [והקשה רשז&quot;א הרי הם אומרים הרבה תחינות בשם השם {ועוד צ&quot;ע משעה&quot;צ בסי&#x27; תרי&quot;ח}]."	סימן קפח סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אדם מחויב לאכול פת ביו&quot;ט וחוה&quot;מ?	"הרשב&quot;א ס&quot;ל דרק מחויב לאכול פת לילה ראשונה דיו&quot;ט (וכ&quot;כ תוס&#x27; סוכה כ&quot;ז ע&quot;א), אבל הר&quot;ן בסוכה ס&quot;ל דצריך לאכול פת אפי&#x27; ביום של יו&quot;ט [ורבינו יונה ס&quot;ל דצריך לאכול פת רק משום קידוש במקום סעודה], והתשב&quot;ץ ס&quot;ל דצריך לאכול פת אפי&#x27; בחוה&quot;מ וממילא ס&quot;ל דחוזרין (ב&quot;י, מג&quot;א ס&quot;ק ט&#x27;), ולמעשה קיי&quot;ל כהר&quot;ן בסוכה, אבל הגר&quot;א משמע דס&quot;ל כהתשב&quot;ץ."	סימן קפח סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ביו&quot;ט כשאכל עוד סעודה ביום?	"דינו כר&quot;ח דא&quot;צ לחזור, אבל אם לא אכל סעודה בלילה אז צריך לאכול ב&#x27; סעודות ביום וצריך לחזור אם שכח יעלה ויבא [אבל בשבת אם לא אכל בלילה שצריך לאכול ג&#x27; סעודות, כתב המ&quot;ב (סי&#x27; רצ&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;) דא&quot;צ לחזור אפי&#x27; בסעודה שניה אם שכח רצה]"	סימן קפח סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הברכה בחוה&quot;מ?	בא&quot;י אמ&quot;ה אשר נתן מועדים לעמו ישראל לששון ולשמחה, בלא חתימה (רע&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ז)	סימן קפח סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לומר &quot;מועדים&quot;?	רע&quot;א גרס &quot;ימים&quot;, והשעה&quot;צ (ס&quot;ק י&quot;ט) הביא נוסח &quot;ימים קדושים&quot;, ובלבד שלא יאמר &quot;ימים טובים&quot;	סימן קפח סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בר&quot;ח שחל בשבת, מה הדין אם שכח לגמרי 1) של שבת 2) של ר&quot;ח?	"1) צריך לחזור לראש, וצריך להזכיר של ר&quot;ח עוד הפעם דפעם הראשון נתבטל לגמרי (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ט) [ולגבי חנוכה, המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ג) ס&quot;ל דא&quot;צ לחזור ולהזכירו, אבל אינו מוכרח (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;א)] {ומשמעות המ&quot;ב משמע דבהמ&quot;ז הראשון לא היה כלום, אמנם מבואר בסעי&#x27; ט&#x27; דנחשב דבר} 2) א&quot;צ לחזור לראש אע&quot;פ שצריך לאכול פת מ&quot;מ משום האי מיעוטא לא תקנו לחזור, ועוד החיוב לאכול אינו מחמת ר&quot;ח אלא מחמת שבת (טור, מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ב, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ח)"	סימן קפח סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בר&quot;ח שחל בשבת, מהו הנוסח הברכה כששכח שניהם?	"בא&quot;י אמ&quot;ה אשר נתן שבתות למנוחה [לעמו ישראל באהבה לאות ולברית (נוסח הסידור)] וראשי חדשים לזכרון, בא&quot;י מקדש השבת וישראל וראשי חדשים [ואע&quot;פ שהמחבר ס&quot;ל דאין לחתום של ר&quot;ח (והוא דעת עצמו ואינו מוזכר בב&quot;י), מ&quot;מ קיי&quot;ל כהמג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ד) דכיון דיש סוברים דצריך לחתום בר&quot;ח וכאן ממ&quot;נ הוא חותם וליכא חשש ברכה שא&quot;צ עדיף לחתום גם לר&quot;ח (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&#x27;)] [ומכאן הקשה רשז&quot;א (שש&quot;כ פנ&quot;ד הע&#x27; ע&quot;א) על האג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;ב סי&#x27; ק&quot;ט) דס&quot;ל דהשותה פחות מכשיעור יין יכול לכוללה בתוך על המחיה {וי&quot;ל דהמ&quot;ב נקט טעמא אלימא דיש ראשונים דסוברים דצריך לחתום, אבל לעולם העיקר הוא כסברת המג&quot;א דאינו מזיק כלום להוסיף על החתימה}]"	סימן קפח סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בשבת סעודת שלישית, מה הדין אם 1) שכח רצה לגמרי 2) שכח רצה ונזכר אחר בונה ירושלים?	"1) לר&quot;ת דס&quot;ל דיוצא במיני תרגימא בודאי א&quot;צ לחזור, וליש מפרשים דילפינן מדכתיב &quot;יום&quot; ג&#x27; פעמים בפרשת המן וס&quot;ל דצריך לאכול פת בודאי מחזירין, והגהות מיימוניות הביא הראבי&quot;ה דכיון דנהוג עלמא לומר רצה בשלש סעודות וגם בירך אדעתא דהכי להזכירה שוויה עליה כחובה וכדאשכחן בתפילת ערבית, וביאר הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ח&#x27;) דכיון דיש מפרשים דהוא ממש חובה לאכול פת ממילא מצי למימר דשוויה על כחובה, וכן בערבית כיון דיש סוברים דתפילת ערבית חובה [ולאפוקי מר&quot;ח דליכא מ&quot;ד דס&quot;ל דצריך לאכול פת בר&quot;ח], אמנם למעשה כיון דלפי ר&quot;ת א&quot;צ לאכול פת ממילא א&quot;צ לחזור וספק ברכות להקל (מג&quot;א ס&quot;ק ט&quot;ז, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;א) וחידש הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ו&#x27;) דיאמרנה בהרחמן {והוא עדיף מיעלה ויבא בר&quot;ח דכאן יש סוברים דהוא לעיכובא}, אבל הערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&#x27;) פסק ע&quot;פ סברת הראבי&quot;ה דמאחר שקבלנו על עצמנו לאכול ג&#x27; סעודות דצריך לחזור בסעודת שלישית, וכן משמע מגר&quot;א (ס&quot;ק כ&#x27;). 2) יברך הברכה כמו שמברכין בשבת בחתימה [אע&quot;פ דפשטות המחבר דמדמה זה לר&quot;ח משמע דלא יחתום, מ&quot;מ יש כאן ג&#x27; צדדין לחתום, א&#x27; הרא&quot;ש ס&quot;ל דאפי&#x27; בר&quot;ח צריך לחתום, ב&#x27; יש מפרשים דהוא מחויב לאכול פת בשלש סעודות, ג&#x27; הנהר שלום ס&quot;ל דאינו תלוי בחיוב לחזור אלא בקדושת היום (ע&quot;פ ביה&quot;ל ד&quot;ה בשבת)] "	סימן קפח סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בסעודה רביעית בשבת או סעודה שלישית ביו&quot;ט?	"בודאי א&quot;צ לחזור, ולגבי הברכה יש לברך בלא חתימה [דאזדא טעם ב&#x27; דליכא מ&quot;ד דצריך לאכול פת] (מג&quot;א ס&quot;ק ט&quot;ז, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;א, שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ה)"	סימן קפח סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי ששכח יעלה ויבא ביו&quot;ט ונזכר אחר שהחשיך?	"אם כבר הבדיל בודאי אינו חוזר ומברך דתו לא מצי להזכיר יעלה ויבא [והוי כמו מי ששכח יעלה ויבא במנחה בר&quot;ח דהוי ספק בתוס&#x27; וצריך להתפלל בתנאי נדבה וזה א&quot;א בבהמ&quot;ז], ואם עדיין לא הבדיל כפשוטו צריך לחזור לברך אבל הכסא דהרסנא ס&quot;ל דאינו חוזר ומברך (רע&quot;א)"	סימן קפח סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שאכל פהב&quot;כ בקידוש ואח&quot;כ אכל סעודת שבת ושכח רצה?	"כתב הקה&quot;י (ברכות סי&#x27; כ&quot;ה) דלכאורה יש צד דיוצא חיוב סעודה בפבה&quot;כ וכבר יצא חיוב סעודה שניה ועכשיו הוא סעודת שלישית וא&quot;צ לחזור [אבל כיון דיש סוברים דצריך לחזור אפי&#x27; בסעודת שלישית כדאי לאכול עוד כזית ולברך בהמ&quot;ז עוד הפעם], אכן נוהגין כרשז&quot;א (שש&quot;כ פנ&quot;ז הע&#x27; ל&quot;ב) דבודאי צריך לחזור ולברך דהוא לא כוון לצאת חיוב סעודה בפהב&quot;כ אלא אכלם לקיים קידוש במקום סעודה (מ&quot;ב דרשו)."	סימן קפח סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שלשה שאכלו בשבת ושכחו רצה, האם צריכים לעשות זימון עוד הפעם?	"לא, דכבר יצאו מצות זימון {וש&quot;מ דבהמ&quot;ז בלא הזכרה נחשב כבהמ&quot;ז כל דהו ואינו ממש כברכות לבטלות} [והיכא דלא עשו זימון בפעם ראשון, נסתפק הקצות השולחן (סי&#x27; מ&quot;ה ס&quot;ק ל&quot;ז) אם עכשיו הם יכולים לזמן (פסק&quot;ת הע&#x27; 63)]"	סימן קפח סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם נמשך סעודתו עד הערב, מה הדין לגבי הזכרת מעין המאורע 1) אם לא אכל משהחשיך 2) אם אכל משהחשיך?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-3c3c1145ebf7a5a74886e6bcc63e3c0e2ff94e4b.jpg"">"	סימן קפח סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם כבר 1) התפלל ערבית 2) אמר המבדיל או הבדלה או קידוש 3) נתעכל המזון?	"1) לכו&quot;ע אזלינן בתר השתא אפי&#x27; לא אכל עוד משהחשיך (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ז, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ב) {ומסתימת הדברים משמע דאפי&#x27; הט&quot;ז מודה לזה} 2) המג&quot;א (סי&#x27; רס&quot;ג ס&quot;ק ל&quot;ג, ומובא ברע&quot;א כאן) מסתפק בהמבדיל {ולכאורה ה&quot;ה כשאומר &quot;גוט וואך&quot;} (מ&quot;ב סי&#x27; רס&quot;ג ס&quot;ק ס&quot;ז), והחיי&quot;א (כלל מ&quot;ז סעי&#x27; כ&quot;ד) נוטה לומר דעדיין יכול להזכיר רצה, אכן פשוט להערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&quot;ג) דבין הבדלה בין המבדיל הוי כמו שהתפלל ערבית ותו לא מצי למימר רצה [ולמעשה כדאי לשמוע רצה מאחר (וזאת הברכה)], וכפשוטו כו&quot;ע מודו בהבדלה וקידוש שהם מפסיקים {אמנם, הר&quot;י באק רצה להביא ראיה מהט&quot;ז בציור משבת ליו&quot;ט דס&quot;ל דצריך להזכיר רצה ויעלה ויבא אע&quot;פ שמסתמא בירך יקנה&quot;ז באמצע הסעודה, וש&quot;מ דקידוש והבדלה וכ&quot;ש המבדיל אינו הפסק} 3) חידש ההלכות קטנות (באה&quot;ט סס&quot;ק ח&#x27;) דתו לא מצי למימר רצה, אבל לא קיי&quot;ל כוותיה (שבט הלוי ח&quot;ד סי&#x27; י&quot;ח ס&quot;ק ג&#x27;)"	סימן קפח סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם התחיל סעודתו אחר שהתפללו הציבור מעריב מבעוד יום?	"נגרר בתר הציבור בין להזכיר בין שלא להזכיר, אבל אם הוא עדיין לא התפלל מנחה אינו נגרר אחריהם כדי שלא יהיה תרתי דסתרי (שע&quot;ת ס&quot;ק ז&#x27;)"	סימן קפח סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לגבי שבע ברכות?	"אע&quot;פ שקיי&quot;ל דאזלינן בתר התחלת הסעודה, זהו רק להזכרות אבל לגבי שבע ברכות משחשכה ליל שמיני תו לא מברכין שבע ברכות (שע&quot;ת ס&quot;ק ח&#x27;) [עי&#x27; שע&quot;ת לעיל (סי&#x27; קל&quot;א ס&quot;ק י&quot;ד)]"	סימן קפח סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין לגבי הברכה אשר נתן וכו&#x27; משבת למוצש&quot;ק?"	אע&quot;פ דקיי&quot;ל דצריך להזכיר רצה, מ&quot;מ כיון דלפי הרא&quot;ש א&quot;צ להזכיר רצה [בין כשאכל משהחשיך בין כשלא אכל], משמע מביה&quot;ל (ד&quot;ה מזכיר) דיש לברך בלא שם ומלכות, וכן לא יחתום בשם {וזה נוגע בשלש סעודת שנמשיך עד חשיכה}	סימן קפח סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין משבת 1) לחול 2) לר&quot;ח 3) לחנוכה 4) ליו&quot;ט?	1) בין כשאכל עוד בין כשפסק משהחשיך צריך להזכיר שבת [דלא כהרא&quot;ש דס&quot;ל דאינו מזכיר שבת] 2) אם לא אכל עוד צריך להזכיר שבת [דלא כהרא&quot;ש דס&quot;ל דצריך להזכיר ר&quot;ח], ואם אכל עוד בודאי צריך להזכיר ר&quot;ח ונחלקו המג&quot;א והט&quot;ז אם גם צריך להזכיר שבת [ולפי הרא&quot;ש אינו מזכיר שבת, וגם לפי השל&quot;ה אינו מזכיר שבת דס&quot;ל דעדיף להזכיר ר&quot;ח דהוא מדינא ולא להזכיר שבת דהוא רק משום תוספת (מחה&quot;ש), אולם לפי הב&quot;ח והערוה&quot;ש רק יזכיר שבת] 3) אם לא אכל עוד צריך להזכיר שבת [דלא כהרא&quot;ש דס&quot;ל דרק יזכיר חנוכה], ואם אכל עוד להמג&quot;א רק יזכיר שבת אבל לא חנוכה דאינה אלא רשות [ולפי הפמ&quot;ג בדעת הט&quot;ז ג&quot;כ רק יזכיר שבת דאם יזכיר חנוכה תו לא מצי להזכיר שבת] 4) אם לא אכל עוד יזכיר שבת [דלא כהרא&quot;ש דס&quot;ל דיזכיר יו&quot;ט], ואם אכל עוד ע&quot;י קידוש [יקנה&quot;ז] לפי המג&quot;א יזכיר יו&quot;ט, ולפי הט&quot;ז יזכיר שבת ויו&quot;ט [ולפי הב&quot;ח וערוה&quot;ש רק יזכיר שבת]	סימן קפח סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין מחול 1) לר&quot;ח 2) לשבת 3) לחנוכה?	"בכולם אם לא אכל לא מזכיר כלום [ודלא כהרא&quot;ש דס&quot;ל דיזכיר מעין המאורע], ואם אכל יזכיר מעין המאורע [וזהו דעת הרמ&quot;א, אבל המחבר (סי&#x27; רע&quot;א) חושש נמי לדעת הרא&quot;ש וס&quot;ל דאפי&#x27; אם לא אכל צריך להזכיר המעין המאורע בשבת {ויתכן דה&quot;ה בר&quot;ח, ויש להסתפק בחנוכה}]"	סימן קפח סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין מר&quot;ח 1) לחול 2) לשבת?	1) בין כשאכל בין כשלא אכל יזכיר ר&quot;ח [ודלא כהרא&quot;ש דס&quot;ל דלא יזכיר] 2) אם לא אכל יזכיר ר&quot;ח [ודלא כהרא&quot;ש דס&quot;ל דיזכיר שבת], ואם אכל [ע&quot;י קידוש] בודאי צריך להזכיר שבת, ולפי המג&quot;א לא יזכיר ר&quot;ח, ולפי הט&quot;ז מסתמא נמי רק יזכיר של שבת [דאע&quot;פ דמשמע דלית ליה הסברא דקידוש מפסיק, מ&quot;מ לפי הפמ&quot;ג דצריך להיות כסדר הכא מאחר שהזכיר רצה תו לא מצי להזכיר יעלה ויבא, ולא שמענו שיאמרנו לו להפך הסדר ולומר יעלה ויבא תחילה ואח&quot;כ רצה]	סימן קפח סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין מחנוכה/פורים לחול?	"בין כשאכל בין כשלא אכל צריך להזכיר על הנסים [ודלא כהרא&quot;ש דס&quot;ל דאינו מזכיר], אבל אם כבר התפלל ערבית אינו מזכיר (מ&quot;ב לקמן סי&#x27; תרצ&quot;ה)"	סימן קפח סעיף י		
